מוקדם יותר השנה מלאו לאמן הבריטי רוברט "רובי" וויליאמס 50ועכשיו מגיע הסרט הסמי-ביוגרפי עליו. יש להוסיף שהיחס שלי אליו חיוור ביותר. בטח, שמעתי ואז זמזמתי כמה מהלהיטים הכי גדולים שלו, אבל מה שהוא עשה מחוץ לסצנת המוזיקה לא היה ידוע לי לפני שישבתי בציפייה בהקרנת העיתונות. בסרט זה הוא מוצג על ידיג'ונו דייויסשבתורו מצטייר כשימפנזה. כן, קראת נכון ובמבט ראשון זה אולי נראה מוזר, אבל אני יכול לשמח אותך שזה עובד. יש השפעה מוגברת שבה השימפנזה מייצג ניכור, אקסצנטריות והרגשה של לא להתפתח מהר כמו אחרים.
האהבה למוזיקה נולדה בבית ההורים
הסרט באמת מאפשר לנו לזחול מתחת לעור שלו מהילדות המוקדמת ועד היום.אביו פיטר (סטיב פמברטון) יש אהבה גדולה לאמנים קלאסיים כגוןפרנק סינטרה,סמי דייויס ג'וניורודין מרטיןולכן הופך להשראה גדולה לרוברט הצעיר. אמו ג'נט (קייט מולבני) וסבתא בטי (אליסון סטדמן) מייצג את האהבה המשפחתית החמה שמקבלת הרבה מקום. רוברט צריך את האהבה הזו כי הוא נלחם נגד קולות פנימיים שמציינים שהוא רע וחסר ערך, משהו שירדוף אותו בבגרותו.
לאחר שהפך לחבר בלהקת הבנים Take Thatהוא מתחיל להתנגש עם המנג'ר נייג'ל מרטין-סמית' (דיימון הרימן) ובעל גישה נונשלנטית במהלך קונצרטים. קבוצת החמישה הופכת במהרה לארבעה ורובי משקיע ומצליח בקריירת הסולו שלו. כמו לעתים קרובות כל כך בעולם הסלבריטאים, שיכרון התהילה הופך חזק מדי והוא יורד אל חשכת הייסורים והשחתה. הקוקאין והאלכוהול הופכים לדלק שלו להמשיך להיות האהובים על אנשים. למרות שהוא אחד האמנים הגדולים בעולם באותה תקופה, הוא בו זמנית אחד הבודדים בעולם כשהוא יורד מהבמה ואור הזרקורים כבה.
נאמברים מוזיקליים ברמה גבוהה
מספרי הריקוד והמוזיקה הם מהטובים ביותר בסרט כולו.הם מזכירים סרטים מוזיקליים, כגון(2017),(2021) ו(2022), כאשר קבוצה גדולה של רקדנים רצה ומקפצת ברחובות לונדון. גם השירים רבים למדי, הוא לא זרוע להיטים מימין ומשמאל, אבל כאן אנחנו מקבלים קומץ נאמברים משוכללים ששומרים על הרמה הגבוהה ביותר. זכור במיוחד דואט בין רובי לחברה דאז ניקול אפלטון (רייצ'ל באנו), מה שמשאיר אף אחד ללא נגיעה.
אחיזה מהפכנית ורעננה
אפשר לכתוב הרבה טורים חדים על כמה ביוגרפיות רבות משעממות וסתמיות.רק בשנים האחרונות ראינו(2024) ו(2024), שנראה כאילו נוצר על פי תבנית ספציפית של האופן שבו יש לבנות סרט ביוגרפי.נע קצת בתחום הזה עם עלילה כרונולוגית, אבל כאן יש קצב, אנרגיה ואמנות אחרת. הסרט כולו מרגיש מהפכני עבור הז'אנר ובתקווה יכול לסלול את הדרך לביו-פיות עתידיות.
כמו כל כך הרבה ביוגרפיות אחרות, גם זה משאיר משהו לרצוי. התחרות עם גארי בארלו הייתה רוצה לקחת יותר מקום ושהמערכה האחרונה עוברת בקצב זועם באופן לא חיובי. למרות שהסרט מתאר אדם עם מחלות נפש קשות, מדובר בארטיק שמעז לקחת את התפניות ברצינות ויוכל להאיר את חשכת החורף בימים שבינתיים.
"Better Man" ייפתח בבתי הקולנוע ב-25 בדצמבר.
