כַּאֲשֵׁרשוחרר בשנת 2017הייתה אזהרה של הסדרה אודות כמה מהר חברה יכולה לאבד את אנושיותה. גלעד, עם שלטונו הפטריארכלי בו נשים מצטמצמות לכלי רבייה, היה מפחיד וגם מעורר מחשבה. אבל כשהסדרה מודה כעת עם העונה השישית והאחרונה שלה, היא כבר לא מרגישה כמו עתיד רחוק, אלא משהו שקרוב בצורה מסוכנת.
דיסטופיה או מציאות?
"סיפור העוזרת" שוחרר כדיסטופיה- חזון מפחיד של חברה בה נשלל מהחופש אנשים באופן שבקושי נוכל לדמיין. אבל כפי שראינו את הסדרה מתפתחת, המציאות, בדרכים שונות, הדביקה אותנו. ובשנים האחרונות, בהן ראינו את זכויות הנשים מאתגרות, גלעד כבר לא מרגיש כמו בדיה, אלא כתזכורת לכך ששום חברה אינה חסינה מפני חזרה להתפתחות.
קח, למשל, 2022, מתי: בית המשפט העליון החליט להסירRoe v. Wade, זכות בסיסית שהבטיחה זכות של נשים להפלה. זה היה הלם. ומי שהפגין ברחובות, לבושים במעטפות אדומות וכובעים לבנים, כבר לא הרגישו כמו דמויות מסיפור בדיוני. זה הרגיש כמו אזהרה מה בדרך.
ראינו גם בהונגריה ובפולין כי זכויות נלקחו מנשים. בהונגריה, האישה נאלצת להקשיב לצליל הלב של העובר לפני הפלה, בעוד שנשים פולניות נמצאות בסיכון לתייג כפושעים כדי לחפש הפלות.
האם אנו באמת יכולים להמשיך לקרוא לגלד עולם פנטזיה, או שאנחנו עומדים כעת בפני חברה בה אנו מאבדים בהדרגה את זכויותינו?
שליטה על גופים ומחשבות
"סיפור העוזרת" מפחידלא רק בגלל שנשים נשללות מהזכות לגופם - אלא גם מכיוון שהחברה כולה נאלצת לחשוב, לדבר ולהאמין בצורה מסוימת. בגלעד, לא רק גופים נשלטים, אלא גם רעיונות ומידע. אלה ששולטים מחליטים איזו גרסת המציאות עשויה להתפשט, ומה נחשב נכון או לא נכון.
ניתן לראות את אותה דפוס בעולמנו שלנו. דוגמה ברורה היא כיצד מדינות מסוימות בארצות הברית החלו לאסור ספרים בבתי ספר על גזענות, זכויות להט"בים או עוולות היסטוריות. לא מדובר רק במה שמותר לילדים לקרוא - מדובר בשליטה באילו נקודות מבט יכולות להישמע ואילו יש להשתיק. כאשר הכוח מתחיל לשלוט במידע בדרך זו, קל לנרמל את הדיכוי. ובאותה אופן שניתן היה ליצור גלעד, זה קורה לעתים קרובות צעד אחר צעד, עד שאתה בקושי מבין כמה אבד.
קרא גם:
יוני - סמל להתנגדות
יוני, שיחק על ידיפעמים רבות במהלך הסדרה נאלצות לבחור בין לשרוד לשמירה על אנושיותם. הבחירה שלה פירושה לעיתים קרובות להעלות את עקרונותיה כדי להגן על עצמה ואחרים. כשהיא הופכת לסמל להתנגדות, המאמצים גם הם צומחים - ולפעמים היא מרחיקה לכת מדי.
בגלעד אין החלטות פשוטות או נכונות. המאבק האישי של ג'וניס, כמו להתאחד עם בתו, נקבע לרוב נגד המטרה הגדולה יותר של ריסוק המערכת. ולא משנה מה היא בוחרת, זה עולה משהו. בדיוק המורכבות הזו היא שעושהסיפור העוזרתכל כך חזק. זה מזכיר לנו עד כמה המאבק מלוכלך מתארך וכמה קשה לפעול באופן אנושי כשזכויות האדם של האדם עצמו כבר נלקחו מאחת.
האם גלעד הוא אזהרה - או דעות קדומות?
כאשר "סיפור העוזרת" מגיע לסופו, נוכל לנשום לרגע. אך יחד עם זאת, אנו נאלץ לשאול את עצמנו שאלה שלא נוגעת רק לסדרה - אלא על עצמנו: אם לא נמשיך להילחם למען זכויותינו, על גופנו, לחופשנו - מתי יכול להיות מאוחר מדי?
העונה האחרונה שלסיפור העוזרתזו לא רק אזהרה מה יכול לקרות אם נפסיק להיות ערניים. זה גם השתקפות של כמה רחוק אנו יכולים להיות בדרך לפני שנבחין בזה. אז אולי גלעד הוא לא דיסטופיה אחרי הכל. אולי זה מדובר במראה לעתיד. בלי קשר, הסדרה היא בהחלט אזהרה שאומרת: "זה מה שקורה כשאנחנו לא משחקים."
אחרי שמונה שנים ארוכות, מעטים אנשים מתנגדים ל"סיפור היד של העוזרת "להתעגל עם העונה השישית שלהם. יחד עם זאת, קשה להעלים עין מהעובדה שהפעולה מרגישה עדכנית יותר מתמיד.
שלושת הפרקים הראשונים של "The Handmaid's Tale" עונה 6 מוזרמים כעתו
קרא גם:
